עיליי הובר

בגיל 20, הכל השתנה בשבילי.
סיימתי זוגיות ארוכה, חזרתי לגור עם אמא שלי, מבולבל ממה אני אמור לעשות עכשיו ולחוץ מזה שכל הסובבים אותי נראה שהם יודעים לאן להתקדם בעתיד.
הייתי חייב למצוא במה להתעסק, איך להעביר את הכאב שחשתי למשהו שלא ישקיע אותי יותר בדיכאון.
ואז התנועה נכנסה לתמונה.
עכשיו חלק מכם אולי שואלים את עצמם:
"למה הוא קורא לזה תנועה? או מה זה תנועה?"
תנועה זאת עוד מילה לפעילות גופנית, לכושר, או לפעילות ספורטיבית שלא מוגדרת על ידי קונספט אחד -
כמו להרים משקולות, לצאת לריצה או לשחות.
אולי הסרטון הזה ידגים יותר טוב את הרעיון.
מה שקרה כשהתחלתי להתאמן זה שכל הכאב, הריק, הבלבול, האשמה, הבושה ,החוסר בטחון, הההרגלים הרעים, הכעס והזעם - הפכו למשהו חיובי.
זה הרגיש כאילו שמצאתי את המקום שלי.
ומאז - זה מה שאני עושה,

אני מלמד אנשים על הגוף שיש לכולנו ומנסה להראות להם איך הם יכולים להראות טוב, להרגיש טוב, לבנות בטחון עצמי מהאימונים, להצליח לעשות דברים שהם לא האמינו שאפשריים - הכל דרך האימונים.
היופי האמיתי במה שאני עושה זה שכל אחד יכול לנסות את זה, לא צריך ידע, עבר בספורט או שום דבר,

רק צריך רצון להתחיל.